הגעתי לקורס בשמחה,כיוון שסוף סוף רציתי להיות עצמאית
ולא להזדקק אף לא לאחד מילדיי בשימוש במחשב,כיוון
שבדרך כלל לא היה להם זמן להסברים.
האמת שרק בתי בת ה-16 חיה איתנו בבית,כך שרוב הנטל נפל עליה.
אני חייבת לאמר שאים אין מתאמנים על המחשב,אין התקדמות רצויה.
לא נעדרתי אף לא משיעור אחד,ראשית מפאת רצוני להתקדם בחומר,ושנית
ראיתי את מאמצייו הרבים של אורן,ורצינותו ביחס לפרוייקט שלקח על עצמו,ויחסו
אל ה"תלמידים".
כעת,אינני פוחדת לגשת למחשב גם אם אני טועה.
אני מודה לכל הנושאים במלאכה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה